מאת: ד"ר אינג' אברהם בן-עזרא

מדובר בת"א 33958-11-10 ברי איצקין ואח' נ' רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופט: יאיר דלוגי, פסק דין חלקי מיום כ"ב באלול תשע"ג, 28 לאוגוסט 2013.

אם נתחיל מהסוף, הרי הנתבעת חויבה במתן פיצוי בסך 358,596 ₪ ובתוספת 70,800 שכ"ט עו"ד ועוד החזר הוצאות, ובנוסף, בביצוע בפועל של התיקונים בדירה.

במישור העקרוני, מדובר בדירת מגורים, פנטהאוז בקומה העליונה של מבנה מגורים ברמת אביב. למען הגילוי הנאות ייאמר כי הייתי נוכח בדירה מושא פסק הדין, לצורך סיוע בבדיקתה, בשני מועדים שונים, כמומחה אשר אומנם לא מסר חוות דעת מקצועית בתיק – אך הנחה וסייע במישור האסטרטגי – בהכנת שאלות הבהרה למומחה בית המשפט, בהכנת חקירתו, וכמובן שהחומרים שסופקו והרעיונות שהועלו, שימשו גם בסיכומי התביעה. הגילוי הנ"ל נועד להבהיר כי אני כותב שורות אלו מתוך ידיעה אישית-מקצועית של המצב בדירה, ולא רק מתוך קריאת פסק הדין החלקי.
הדירה היא לקויה בחדירת רטיבות לתוכה ובמעברי רטיבות כדלקמן:

• מעברי רטיבות מחדרי השירות שבדירה אל יתר חלקי הדירה, והרטבת חול המילוי תחת הריצוף בכל שטח הדירה.
• חדירת רטיבות דרך פתחי החלונות שנקבעו בהם אדנים בניגוד לכללי המקצוע.
• חדירת רטיבות משטח המרפסת הפתוחה.
• חדירת רטיבות מהרכוש המשותף במרכז הבניין – מפיר צנרת בחדר המדרגות.
• חדירת רטיבות מגג הבניין.

אלו הם ליקויי איטום, ובאשר לרטיבות שנגרמה בגלל ליקויים אלו – יצוין כי מדובר בכתמי עובש שחור, אפור, חום וצהוב בקירות פנים וחוץ בדירה, בהתפוררות צבע וטיח מהקירות, ובסימני רטיבות בין מישקי האריחים. תופעת לוואי הייתה פגיעה במערכת החשמל והשבתתה.

את הדירה בדקו מומחים רבים ויש לציין במיוחד את חוות דעתו המלומדת של המהנדס רפאל גיל מטעם הנתבעת, אשר קבע כי אכן יש ליקויי רטיבות בדירה, אך הוא העריך את עלות תיקונם בסך 6,500 ₪ בלבד…

גם המומחה חיט יצחק [מומחה בית המשפט] מזער את עלויות תיקוני הליקויים בדירה והעמידם על סכום של 34,375 ₪ בלבד – סכום רחוק מהעלויות של ביטול הליקויים בפועל.

המומחה חיט הציע כי תחילה יטופל חדר השירותים בדירה אשר משטחו יש מעברי רטיבות, ואחר כך – ייבחן מצבה של הדירה שוב.

הצעה זו מתאימה לאתר בניה ואינה מתאימה לדירת מגורים. יובהר ויודגש כי דירת מגורים מאוכלסת אינה צריכה להוות זירת ניסויים, וכי פתרון איטום צריך להיות פתרון סופי ולא בשלבים, פתרון כולל ולא חלקי, פתרון וודאי ולא פתרון המושתת על ניסוי וטעייה, מבלי להשאיר את הדיירים בסיכון ובמצב של אי וודאות בנוגע להופעת רטיבות בדירה לאחר תום התיקונים, בגלל שהמומחה לא קלע בהנחותיו למקורות הרטיבות, או ניסה לחסוך בהוצאות על חשבון רווחת הדיירים.

גם בית המשפט דחה את הפתרון החלקי והבלתי סופי שהובא בחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, ונפסק כי ימונה מומחה אחר שיכין מפרטי ביצוע לפתרון איטום כולל בדירה וזאת מבלי להיות כפוף לחוות דעתו של יצחק חיט, בשל מום זה שנפל בה.

אומנם בית המשפט התייחס בזהירות למעמדו הרם של מומחה בית המשפט, אך חוות דעתו לא התקבלה כבסיס להתוויית הדרך לביטול הליקויים בפועל בדירה.

כאן המקום לציין כי מומחים רבים רואים בטעות את מינוים ואת תפקידם כמומחי בית המשפט – כתפקיד לתת חוות דעת לצורך פסק דין, ולא לצורך ביטול הליקויים.

לו היה בית המשפט הנכבד מתייחס לחוות הדעת של המומחה שמינה מטעמו כחוות דעת לצורך פסק דין, דבר שלמרבה הצער קורה לא אחת, היה נכתב בפסק הדין משהו מעין זה:

"מומחה בית המשפט מונה כמומחה ניטראלי וחוות דעתו היא אובייקטיבית ונטולת פניות. על סמך פסיקה ענפה, יש להעדיף את חוו"ד של מומחה ביהמ"ש על פני חוות דעת צד לדיון. חוות הדעת של מומחי התובעים מופרזות, ועל כן ייפסק פיצוי לתובעים בפריט זה בהתאם לקביעתו המאוזנת של מומחה בית המשפט….."
[אין זה, כמובן, ציטוט מפסק הדין הנ"ל, או מכל פסק דין אחר, אלא המחשה של המצב בו נתון בדרך כלל התובע במאבקו לקבלת דירה יבשה ותקינה, ושל המשוכות שעליו לעבור].

כאמור, בית המשפט במקרה זה סבר אחרת, וכיוון לכך שבסופו של יום תהיה דירת התובע יבשה ותקינה.

הערה לבית המשפט: הרפו מתקיפת מומחים על חוות דעת מופרזות לכאורה, כל עוד לא בדקתם את חוות הדעת "המופרזות" בדיקה ישירה, אלא פסקתם את ההפרזה רק מתוך התרשמות של הדיוט. האם עלה בדעתכם כי אותה חוות דעת "מופרזת" – כוללת בה פתרון כולל של תיקון הליקוי, להבדיל מפתרון חלקי או ניסיוני, ואין בה שום סכום "מנופח", "מופרז"?! האם אותו מומחה נגדו מועלות טענות – גם נחקר בבית המשפט?! לפני הכללת אמירה חסרת ביסוס מסוג זה בפסק הדין, המעט שמתבקש זה לבדוק מה מופרז בחוות הדעת "המופרזת", ואם ממש לא מוצאים מה – סימן הוא, כי האמירה בדבר ההפרזה חסרת בסיס ואין לה על מה לסמוך. אדרבא, יואיל בית המשפט לכתוב במפורש מה פגום בחוות דעת פלונית, ואז גם תצמח מהאמירה של בית המשפט גם תועלת…

חוות דעתו של מומחה אחר בתיק – המומחה ארז אריה מטעם התובע – לפיה יש לבצע תיקון יסודי – התקבלה למעשה, אף שהוא לא נחקר על חוות דעתו.

זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הסוגיה האם לבצע פתרון כולל או לבכר הליכה בתלם של ניסוי וטעייה היא אינה בתחום המומחיות של המומחה והיא כולה נתונה לבית המשפט.

להלן ציטוט:

"כאן המקום לציין כי השאלה, האם לבצע פתרון כולל או פתרון בשלבים, היא מסורה באופן מובהק לביהמ"ש וכלל איננה נתונה להכרעתו של מומחה מקצועי. על המומחה המקצועי, מהנדס במקרה שלפנינו, להביא בפני ביהמ"ש את כל הפרטים הנוגעים לאופן ביצוע העבודות על פי שתי האופציות, את משך התיקון ואת הסיכוי וסיכון שקיים בכל אופציה מבחינת מתן פתרון סופי לליקויים".

לאמור, חוות דעתו של חיט לא נסתרה מטעמים מקצועיים, אלא נסתרה מטעמים משפטיים.

לצורך ביצוע התיקונים הכוללים מונה האדריכל אדוורדו ביטלמן והוראות מינויו ותפקידו כוללות הכנת מפרטי ביצוע.

מפרטי ביצוע מוקדמים – הם המחשבה הנדרשת בטרם המעשה.

המומחה אמור להתוות את דרך הטיפול בבעיה הניצבת לפתחו ולא לאמוד את הסכום הכולל תוך קציבת אומדן באוויר ללא בסיס, ללא מחשבה וללא חישובים. רק כאשר אין בידי המומחה המידע הנדרש, הוא רשאי לאמוד את עלות התיקון ללא חישוב, וזאת אולי על מנת לגרום שהמידע החסר יומצא לו לאחר מכן.

יובהר ויודגש: ההוראה למומחה כי יכין מפרטי ביצוע מראש, בטרם הכנת חוות דעתו לשם ביצוע התיקונים ובהם לא רק ליקויי איטום אלא גם ראשי נזק אחרים, היא הוראה חיונית ואף הכרחית – למען התקינות, השקיפות, ובעיקר – כדי שאומדן העלויות יהיה יותר מפורט ומדויק, ולא יהיה אומדן מנותק מהשטח.

מורה נבוכים:

יש עדיפות ברורה לחישוב עלויות התיקונים, על פני "שליפת אומדן מהמותן".

כמומחה מטעם בית המשפט, הבא לפתחו של בית המשפט פירוט מלא של כל האופציות, והשאר לבית המשפט להחליט מה תהיה דרך התיקון; אל תחזור על השגיאה של המהנדס יצחק חיט, אשר בחר בדרך של שלבים לתיקון ליקויי הרטיבות בדירה, דרך שלא התקבלה וכל חוות דעתו בעיקרה נדחתה – מבלי לפגוע בכבודו.

היה נכון למצב בו חוות דעתך תעמוד במבחן המציאות כבסיס לביצוע התיקונים בפועל – ולא תשמש רק לצורך כתיבת פסק דין מהיר.

כמומחה צד לדיון – דע כי ההפרזה לטובת משלם שכרך סופה לגרום נזק לשולחך, ואל תחזור על השגיאה של המהנדס רפי גיל, אשר אמד את עלות תיקוני הרטיבות בדירה בסכום סמלי של 6500 ₪, וגרם לכך שלאחר ציון מידע זה בפסק הדין – חוות דעתו כבר לא הייתה רלוונטית…